והננו הבית
וקול נשמתנו עדות
ברצף התנועות הנצחי.
 
 

וכל מקום הנו ביתנו.
ובביתנו עדים אנו לכל הנמצא והנקרה על שולחננו,
מכל טוב הארץ הנצחית.
 
ברוח     בינה.
           ובעצם היותנו כלים ריקים מתאפשרת זרימת בינת היקום הטבעית.
 
ורוח הבינה הנצחית מעוררת בנו לטפח ארמון נישמתינו
ולזכך כלי המקדש ולשמר היכל מואר ומזמין
ולהשאיר דלתות הגן הקסום פתוחות תמיד
ותוכל הרוח לזרום בכול חדרי הארמון בחופשיות וקלילות,
לגלות תנועות בוראות וחושפות מציאויות עילאיות.
 
 

ובאיזו רוח לקיים את הבית?
ברוח הבינה – תבונה. ללא במחשבה.
תבונת הכח שנושם בנו ודרכינו.
תבונת הנשמה. תבונת המציאות.
רוח הבינה הבוראת בנו ודרכנו
היא זו שמנהלת את התבונה בוראת, תבונת מיניות,
תבונת נשמה, תבונת לב, תבונת שכל. תבונת נצח, תבונה עילאית.
במינימום מאמץ, נטולי רגשנות, רצון או צורך.
 
אנחנו נזכרים מחדש עצם היותינו כלי לתבונה הניצחית ולחכמה הקיימת.
ברגע שנמנעים מהתערבות,
החכמה עוברת דרכינו ומזכירה בנו היות עדים לקיים.
היות עדים בתודה לקיים.
מבלי להתערב, מבלי לשפוט,
בלי להשוות, בלי לחפש יחסיות ובלי תחרות.
 
קסם הפשטות.
עדים לקיים,ובעצם היותינו עדים, השפע מתגלה.
מתוך העדות מתעוררת בנו תבונה ועולה ונגלית בנו חכמת הפשטות.
 
(((
סוף הביטוי האלוהי שהתחיל כנקודה והתרחב,
דרך כל מיני צורות, עד ששוב הגיעו
החיים בעידן הגילוי וההתגלות.
מעגל שחוזר לנקודת ההתחלה שלו.
מה שנשאר זה לחזור אל המקור.
למרות הנפרדות זוכרים את השלם.
כל העולם, מאז ומתמיד,תמיד היה אחד.
גם אם נראה שכוכבים נפרדים החלל שבו מרחפים אחד הוא.
תמיד הכל אחד, ורק  נראה מופרד, בהשתקפות של אחד.
 
סוף כל היכולות האנושיות.
חלליות כבר יש ולא נותר מה להמציא עוד.
סיום והתרחבות מעגל העצמי האנושי החוזר אל נקודת התמצית,העצמי הטהור, ומגלה את נקודת השלווה הנצחית.
 
האדם נמצא כאן כדי לייצר את מקסימום פיתוחי השיכפולים וצורות תמצית נישמת היקום שיכולות להתקיים בעולם הזה.
 
האדם יצר צורות ביטוי נישמת יקום בדרכו, בגופו, בצורות הליכותיו ובצורות הקיום שלו.
 
האדם בנה טכנולוגיות ופיתוחים, שאליהם הוא העביר את האיכויות,יכולות והאנרגיות שלו, כמו למשל יכולת קפיצת הדרך, הריחוף והטיסה ממקום למקום.
 
היו תקופות שיכולנו לרחף,
אך ברגע שפיתחנו טכנולוגיות דמויות אדם יקום
צמצמנו אצלינו את האיכויות והעברנו את היכולות הטיבעיות האלה למכונות,
צימצמנו את יכולותינו הרוחניות והאנרגטיות למען צורות חומר דחוס בעולם.
 
היכולת לעבור  בקפיצת הדרך וריחוף ממקום למקום עברה למכוניות אוניות ולמטוסים.
 
ב – 2026 - 2024 בשנה העיברית – ניגלה שורש נקודת התמצית.
זו תנועת הרוח ששומרת את העולם הזה כפי שהוא.)))
 
 
 

בצורת   בריאה.
           הממשיכה לרקום דרכנו את רקמת המוחלט הנצחית.
 
ואלה הגופים הנמשכים אל הארמון
לקבל אור נשמתם מחדש לנשימת נצח,
מתעוררים לזכור ידיעת הבריאה,
וחושפים את שקיים והוסתר מאחורי וילון ומסך
וחוזרים ונגלים גופי אור המאירים בחלל קודש הקודשים,
כפי שהיו לפני שטעמו דעת בבית המלכות בגן העליון.
 
בצורת ביחד הבריאה ובריאת הביחד
וזו עוצמת המיגנוט בתנועת הרוח לפעול ביחד בריאת אהבה.
 
אדם לבד,מוצף בתנועה של אני ועצמי
ומתקשה לשמור על ההזכרות ולטפח אותה.
 
זיכרון כל שנות חייו גדול יותר מאשר ההזכרות בתמצית.
האדם תמיד עושה הפרדה והתבונה מביאה אתכם לפעול ביחד,
מזכירה בכם לא לשמור את השפע לבד רק לעצמכם.
 
כשהשפע נשמר רק לעצמי היחיד, נכבה האור ומיד צפים פחדים,
בהלת היסטרית,הרגלי רכושנות, וכל צורות ההתנהלות שאנחנו מכירים.
 
אדם אשר מתגלם כשפע
תבונת השפע דוחפת בו להשפיע ולסייע 
לעוד אנשים להתגלם בשפע.
 
בדרך    בשלות.
          ובשלים אנו לשרת כעדים למתרחש, חופשיים מצורך ההתערבות.
 
בדרך – בשלות אחדות המעורבות
בכוח המזכיר אחדת וממיס כול צורת התנגדות, התערבות ונפרדות.
 
בכול אשר ניגע אור ובכול אשר נלך נצח אור.
בהתמסרות של הכלים הריקים  מאחיזת ה"אעני",לזאופיור
העוברת דרכינו להשפיע שפע אור האמת בחלקיקי חלקיקים.
 
אדם המבין ומקבל זאת, אינו יכול לאחוז בשפע לעצמו בלבד, הוא אדם בשל
שהתפכח מאחיזות האשליה – אדם שהתבגר.
אדם המשוחרר מהצורך במשחק הדימיונות והתעתועים.
אדם הקולט שהכל חוזר לנקודת התמצית
ושהסתיים תעתוע הריכוז העצמי ומעגל האגוצנטריות.
 
כשאנוש שלם נחשף לשפע, התנועה הטבעית שלו היא לגלות ולחלק את השפע, אך אדם שאינו בשל לזה נחשף לשפע הוא שומר את השפע לעצמו וממשיך להניע את גלגל הסבל בחייו, בבחינת מים שנחסמה זרימתם ההופכים לביצה סרוחה.
 
בכוונת   בטחון הידיעה.
            וגופנו יודע לכוון ולהתאים זרימת זאופיור
            לצורות אנוש קיימות בביטחון מלא.
 
 

ובנשימת אחדותנו הווית בטחון הקיום,
ובניתוק נפרדות, נפער בור החוסר הגדול.
 
מתוך הבשלות, נחשפה תנועת ביטחון הידיעה.
בביחד יש ביטחון. חווית האחדות היא הביטחון. על הפשוט.
 
בלבד יש חיסרון. למרות כל "חליפות הביטחון" תמיד יש חוסר:
שייגמר לך, שייקחו לך, שייפגעו בך.
כשהם סוגרים לעצמם ואינם מתחלקים, הם ניבלעים ללבד, לחסרים, ואין להם באמת כלום,
מלבד היסטריית אשליית השליטה.
אך כשהם פתוחים לשפע מגלים ומעבירים אותו הלאה, מתפוגג ענן ה"חוסר".
 
כבר בלידתו מתנתק הנולד ממקורו ונישכחת ממנו ידיעת אחדות שלמותו
וניפער בו בור החוסר בטחון, חוסר אונים וחוסר שקט.
 
בקשת העזרה היא תחילת תנועת היזכרות השלמות והחופש.
ברגע של שיכחה והיסטריית חוסר ביטחון אנו מודים במצבינו בענווה ופשטות ומוציאים קריאתינו
אל תמצית נישמת מקורינו ומיד זורמת בנו אנרגיית השלם. הזוכר, היודע דרכו בעולם ארץ.
עצם ההעברה משחחררת בנו אנרגיית אחדות הביחד
 
בעצם ההודאה הכנה והתמימה אנו נכנעים לקרום היקום העוטף
ומיד מוכלים לתוכו. ומתפזר בנו חומר המתורגם בנו לידיעה וביטחון מוחלט.
 
בפעולת   הביחד.
             ותודעתנו זוכרת ויודעת נשימת הביחד בכול מצב התגלות.
 
גופי אור המאירים בגוף עור היודעים אחדותם.
לבד ומיוחד המכיל בתוכו כול צורות האחד.
ובכול אשר נוגע נזכר מהותו, לבד וביחד אחד.
 
ומאב לבן, ומאם להשתקפות בית,
מתעצם הסוד ומתרחבת הידיעה.



ומהו הסוד הקדום?
 
שלמות הבית והשתקפות שלמות הביחד.
 
הכול בא ממקורו וחוזר למקורו.
והכול בא מעצמו וחוזר לעצמו.
וכך גם בחיי הפרט.
הכול בא מהעצמי וחוזר אל העצמי.
 
ומתוך כך מעדנים תדר גופנו ולבנו ורוחנו ונשמתנו,
להתגלות – עצמי טהור וראשוני נצח,
ומתוך כך חוזר עצמי טהור וראשוני
למגנט אליו מהותו,
טוהר הגלום בפשטות הקיום.
 
ומתוך כך עצמי טהור וראשוני,
חושף ומגלה עצמו העילאי
בנוכחות הרגע השלם הזה,
שדה נצח בתוך לב גלגל הקיום.
 
ומתוך כך חוזר מוח השכל הטיבעי שבנו
אל מקומו הטבעי,
וזוכר לשמור ערנות אחדות כול הגופים,
לשמור ערנות אחדות כול העולמות,
לשמור ערנות המיזוג
בין כול התנועות והצורות הקיימות ומתפתחות נצח.
 
ומתוך כך הננו התמצית הטהורה
בסך כול שדות אפשרויות הנצח
הקיימות ברגע הזה,
הנמצא בכול העולמות,
בכול הגופים ובכול הצורות
ובכול האפשרויות כאפשרות אחת שלמה
בעת ובעונה אחת.
 
וכשמסתיימת תנועת ההשתנות שלנו,
ומגלים בלב ליבנו נוזל מקורנו,
נגלה אוצר האושר,
בשפע הקיים.
בלב הוויתינו.
כאן.
 
ומתוך זה נגלית ונחשפת
המבעבעת הניצחית.
 
 

ושבועת ההסתרה ניגלית כשכחה.
 
ההסתרה הייתה שבועה להסתיר את הסוד, את נוסחת האחדת
את נוסחת איחוד הכח המוחלט ותמצית נישמת היקום.
 
אדם ש''רוצה לאחוז ברכוש, לאחוז ביהלומים, אחד שרוצה לאחוז לעצמו ברוח המוחלט,הוא שרוצה לאחוז באלוהים,רוצה להיות אלוהים.
אותו אדם הוא שיצר מסך של הסתרה והכחשה.
 
הסתרה הפכה להיות הרגל עתיק יומין של הסתרת סוד המוחלט.כל תרבות ניסתה לשמור את הסוד האלוהי הניצחי ואת הידע שלה.
הסתרה הפכה להיות שבועה עמוקה ה'תופסת' את נשמת היקום.
 
מתוך התנועה הקדומה הזו התפתחה לה ההתמכרות האנושית. סוד. הכחשה. הסתרה וכול התעשיות שקשורות בה במעטה של דת ובמסווה אמירות והבטחות רוחניות, מחזיקים בתוך זה את סוד שבועת ההסתרה ומניעות אותה.
 
 

כשמתחילה תנועת התגלות וחשיפת הסוד, מתחילה מלחמה.
 
 

העשורים האחרונים מתאפיינים בתנועת האצה  לגילוי החופש המוחלט.
נגמר הכוח לאחוז את סוד הסתרת התמצית.
 
מקצה של הסתרה קיצונית עברנו לקצה של חשיפה קיצונית.
 
לא פלא שהיום הכל מוצף בתאוות וסבל עצום..
אין כוח לשאת את ההתמכרות הזאת.
 
אנשים משתמשים בתגובות אוטומטיות,בטירוף, באשליות, באוכל, בסקס, באלכוהול וסמים, מלחמה ושלום. לכודים בתעשיה שנולדה משבועת ההסתרה.
 
 

כל עוד יש אחיזה בדת, בטכסים, במסורת, בריבוי אמונות ודעות קדומות, בהרגלים של אותה שושלת השבט...לא יכול להתקיים חופש מוחלט.
 
אנחנו בעידן גלוי ועדיין אין כוח להכיל את השבועה הזאת
וכרגע אין שום עם שחי בחופש מוחלט.
 
אנו חיים בזמן שהאנושות מסיימת את מעגל העצמי שלה. זמן החסד הגדול.
בדיוק בשיא הקצנת ההסתרה מתעוררת תנועת שחרור וביטוי גדולה מאוד בעולם, העוזרת לאנשים, אב   בן   נכד   נין   לכל השתקפות זרע,
להשתחרר מכבלי ההסתרה. עד בוא יום ההתגלות. ברגע זה.
 
ומתרחבת התודעה להכיל מרחב פתוח של נוסחת הפשטות והשפע.
 
 

והננו הבית.
ומכאן והלאה נחשף השפע מעצמו ואלה המדרגות בעולם נשמה.
 
השפע קיים תמיד.
השפע אינו 'צריך להיווצר', הוא פשוט מתגלה דרכנו באותיות נשמה.
כל אות וכוונת מהותה.
אנו יושבים במצב מרוקן ומהרהרים. מבקשים לדעת כוונת נשמה בעניין שעומד על הפרק, ו"בום" עולה  אות ומקבלים הכוונה מאוד ברורה, ואנרגיה לעשות את הפעולה.
לא חשוב באיזו שפה או באיזו ארץ אנחנו נמצאים, זה תמיד יבוא באותו יחס לתנועה שכבר קיימת במנטליות המקום. למשל, אם אנחנו נמצאים בבוליביה אז זה יבוא לנו באותה שפה. התנועה תהיה מתאימה לאותה תנועה מנטלית, כדי שלא נהיה בזרות ובהפרעה.
זורם בתנועה טבעיתהמוחלט מתרכז לעוצמת אנרגיה המתאימה לתדר הגוף והמקום בו אנו נמצאים, כדי לדבר עמנו בשפה מובנת, לפי רוח התקופה והמקום. כניעה פשוטה ואמיתה זו, מאפשרת לנו להיות קשובים לכל התנועות במרחב קיומנו. פתוחים למסר הפשוט וחיים בהדרכת המוחלט.
בסך הכל גם כשאוספים את כל המילים ואת כל השפות למקום אחד,וכל אחד ידבר את השפה שלו, באיזה שהוא שלב זה ישמע כאותו תדר, כאותה שפה.
השפות הופכות לבליל צלילים עד שזה מהדהד אל התמצית.
התמצית של כול התדרים בכול הגופים והשפות היא אותה התמצית.
 
קבלת אנרגיה, כוח ויכולת לעשות את הפעולה והכוונה המבקשת ביטוי--
עוצרים לרגע, ובנשימת נשמה עמוקה, קוראים לכל עוצמות אנרגית המוחלט לאותו מצב, וזה מתמקד בנו ודרכנו כדי לסיים את הפעולה.
גם אם זה מספיק ליום אחד, זה יספיק בדיוק לאפשר את התרחשות הפעולה ולגלות את השפע  בכל הצורות.
 
הכול בצורה מאוד מאוד מדויקת, שהלב שלה זה אהבה וענווהניתן להיזכר בענווה.
ככל שהננו כנועים, פתוחים, קשובים, מתמסרים, מתרחבים ומתמוססים, אנו קולטים את האנרגיות האלה.
כמו שהאהבה קיימת  ואנחנו רק חסד של הצורה שלה לביטוי עצמה ומהותה.
 
והאהבה החופשית מכוחניות ומאמץ עוברים על הגשר לחיי הידיעה והאור הגלוי.
ברגע שעוברים את הגשר, קולטים שהכל כבר קיים.
כמו "הארת היחיד" שמשמשת בבחינת גשר עבורו למעבר לחיים "במרחב המואר"
 
ומיותרות התורות, הרעיונות והאידיאולוגיות. הכול מתעורר מתוככם פנימה.
 
הארה מגיעה מאותה קריאת מצוקה של נשמה שסבל אחיזת שבועת ההסתרה הפך לבלתי נסבל עבורה ואשר שיחררה זעקה קדומה ועצומה אל האור המוחלט שנגע בה .
 
 

זה מחלחל בנו וחי דרכנו. זו הבשורה שלנו. על הפשוט.
ברגע ש"זה" נוגע בך כולך מהדהד כתודה.
 
והננו הבית וכל מקום הנו ביתנו.
בכל מקום בעולם, שבו הייתי שם את ראשי, זה היה ביתי.
בכול מקום שהנני חי "זה" חי בתוכי.
 
כל הזמן עוסקים בבניית משכן הנשמה בתוכנו.כול חלק בגופנו מתמצית נשמה. כול חלק בגופי נקרא בשם מורה עולם וכול איבר בשם אהבתו.
 
כשמתעוררת אשליית חוסר תנועה האומרת: "חסר לי, חסר לי", יש להיזכר כי הננו הבית. הננו תמצית נישמת היקום. הננו שדה כול האפשרויות.
ובנשימתנו זאת נעלם החוסר ונגלית שלמות האחדות.
 
להיכן שהנשמה הגיעה, שם היה הבית.היכן שהנשמה נמצאת שם הבית.
כולו אחד, זה הבית של כולנו. העולם הזה הוא של כולנו.
 
וכשהנוכחות שלמה ורגועה, האשליה מתמוססת והשפע חושף עצמו.
התנועה אל הבית היא מהחוץ פנימה אל ליבינו ואל קרקעית ביטנינו.
אל ליבת האדמה, ליבת היקום, ליבת השמים וליבת המים אשר מעל השמים.
עדים לכל מה שנקרה בדרכנו: מכל טוב הארץ הנצחית.
 
 
 

כל מה שזאופיור מזכירה לאישאישה,לאחדת, הוא שמיותר החיפוש אחר גלוי שהפכתם לנעלם ושנמצא בכם כול הזמן – מה אתם מחפשים עוד...?
 
זאופיור מזכירה בנו שהנשמה זעקה ונידלק אור האחדות
אז חיזרו לחיות בהידהוד עם התמצית הטהורה שנגעה בכם ונידלקה בכם.
 
מתוך החזרה הטיבעית אל תמצית מקורינו מתחילים לדבר על חסד התמצית.
יש שיתוף ביחד.אנשים מתחילים להתקבץ יחד. זה מקבץ אותם יחד.
זו תנועה טבעית של התמצית ללכד את כול גופי האור של עצמה יחד.
 
אנו חיים את "זה" בעירות ומעידים לגבי החסדים שמתרחשים.
על הפשוט, ללא שיטות וטכניקה. עדות פשוטה
הממשיכה לחלחל בנו עד שחוזרים לחיות אחדת.
נצח ניצוצות ביחד אחד.
 
 

במהלך החיים למדנו שכל אדם נמצא היכן שהוא נמצא. זה מה שיש.
לא משנים לו ולא משכנעים אותו לשום דבר. יש זרימה ויש שפע.
הוא מבין כמו שהוא מבין, וזו צורת החיים כמו שהוא מבין.
מרגע שמבקש לנוע מסייעים בידו.
ברגע שהאדם מתחיל לסבול, זה איתות שהגיע הזמן לעבור לשלב הבא באבולוציה שלו... הוא מגיע מאיזו שהיא מצוקה
אני שואל אותו: זעקת וביקשת עזרה?
הוא מספר שזעק לעזרה מצוקת נשמתו, החוצה אל היקום, ומשהו נפתח בו. משהו השתחרר. הנשימה התרחבה וחזרה אליו הבהירות לראות מדויק יותר.
מה שקרה שם זו נגיעת הזאופיור. על הפשוט.
נגיעת התמצית המרחיבה אותו אל מעבר לאחיזות הרגלי אישיותו.
 
ומרגע זה האהבה תתעצם ותמגנט אלינו אנשים. נהפוך לקבוצת עדות.
כל מה שיש ברשותינו בעולם הזה זו עדות.
וכך עוד עד ועוד עדה.. למתרחש נחזור לחיות נוכחות שלמה.
 
אנחנו איננו ממציאים מאומה, אלא הווים את הנוכחות הזאת ויום אחד זה יגע בכל אדם. על הפשוט.
מיותר המגע עם אחדתים אשר אינם מעונינים.
זה נכתב דרך התינוק.
 
 

חופשיים ממאמץ הרגל החיפוש,
חוזרים כולנו אל מקורנו.
לב טהור, צלול ושקוף.
מכווננים בתדר נשמה,
עדין, רך ועמוק.
ממוקדים באחדות נשמותינו
ובזיכוך הכלי.
בזיכוך הגוף ואחדותו,
בחיזוק הגוף ואחדותו,
בשמירת כול האיברים,
לתוך השלם האחד.
 
ומתוך כך נחשפים בנו אוצרות האושר
והעושר הקוסמי הניצחי,על כול צורותיו.
 
נחשפים בפשטות, בהתאם לעדינות התדרים.
ומוסיפים ומתגלים,מתוך עצם היותם תמיד.
 
כתובת:  מצפה גיתה 51 (ליד כליל שבגליל) | טלפון:  050-887-8584 | דוא"ל:  zaopure@gmail.com